מהי סוכרת ?
כללי
הגדרה
סוכרת הינה מחלה מטבולית המתאפיינת ברמות גבוהות של גלוקוז (סוכר) בדם. השם הרפואי לסוכרת הוא diabetes mellitus.
סוכרת היא מחלה הנובעת מפגיעה בחילוף החומרים בגוף שבמהלכו המזון הופך לאנרגיה, וחוסר איזון מטבולי.
מחלת הסוכרת קשורה באופן ישיר לתזונה ולאורח החיים המערבי, כאשר הגורמים העיקריים למחלה זו הינם השמנה,
תזונה לקויה, הרגלי חיים לקויים וגנטיקה.
הסוכר הוא למעשה הדלק הזמין שלנו כדי לאפשר את קיום החיים. ללא סוכר לא נוכל לתפקד כראוי לאורך זמן.
כאשר אנו אוכלים מזון המכיל פחמימות או סוכרים (פחמימות יש כמעט בכל מזון), המזון מתפרק במערכת העיכול והדבר
מלווה בעלייה ברמת הגלוקוז בדם. עלייה זו גוררת אחריה הפרשה של ההורמון אינסולין מהלבלב. האינסולין אחראי לפרק
את הסוכרים הנמצאים בדם ועל הכנסת הגלוקוז לתאים דרך הקולטנים של התאים, ואגירתו בגוף. בדרך זו האינסולין שומר על איזון הסוכר בדם. העודפים של הגלוקוז הנמצא בדם מגיעים אל הכבד והשרירים בצורת חומר הנקרא גליקוגן. במהלך היום
בין הארוחות כאשר רמת הסוכר בתאים יורדת, הכבד משחרר את הגליקוגן וזה הופך לגלוקוז ושוב מגיע אל תאי הגוף. עודפי הסוכר מופרשים בחלקם בשתן, ולכן השתן של אנשים סוכרתיים מכיל עודף גלוקוז.
איזון רמות הסוכר בדם הינו חיוני לשמירה על הבריאות ואיכות חיים, ולא רק בחולי סוכרת. זהו אחד מהגורמים החשובים
ביותר לשמירה על רמות אנרגיה טובות במהלך היום, בשמירה על משקל תקין, ומניעת תסמינים, בעיות וסיבוכים עתידיים.
במקרים בהם האינסולין אינו מסוגל לנתב את הגלוקוז בדם אל תאי הגוף, או במקרים בהם האינסולין אינו פועל כראוי, התאים בגוף אינם מקבלים את הדלק הנחוץ להם. מצב זה נקרא תנגודת לאינסולין, או עמידות לאינסולין.
תנגודת לאינסולין
בתהליך העיכול, המזון מתפרק למרכיביו והגלוקוז מגיע לזרם הדם וכך רמתו בדם עולה. במצב זה ישנה הוראה
טבעית ואוטומטית ללבלב לייצר אינסולין כך שיפגוש את הסוכר בדם ויעזור לסוכר להיכנס אל תוך התאים - כך רמת
הסוכר בדם יורדת ומתאזנת לנורמה. מנגנון טבעי זה יודע לשמור על איזון. במחלת הסוכרת מנגנון זה אינו פועל
כסדרו משתי סיבות עיקריות: חלה ירידה בייצור האינסולין בלבלב ו/או ירידה ביכולת הגוף לנצל את האינסולין כראוי,
תסמין הקרוי תנגודת לאינסולין.
תנגודת לאינסולין הוא מצב המאופיין בירידת רגישותן של הרקמות לפעולת האינסולין, וזה מוביל להגברת רמת
הפרשת האינסולין כפיצוי. התפתחות הדרגתית של חוסר רגישות לאינסולין נחשבת לגורם מרכזי בהתפתחות של
סוכרת מסוג 2. במצב זה, הגוף לא מגיב באופן אופטימלי לאינסולין, וכתוצאה מכך התאים לא מקבלים סוכר לצורך
הפקת אנרגיה והרמות של הסוכר בדם ממשיכות לעלות.
התנגודת לאינסולין נובעת מהסתגלות התאים לצריכה מופרזת של פחמימות - תזונה בעידן השפע, שהצד הנוסף שלה
הוא השמנה.
ההנחה היא כי תופעת העמידות לאינסולין קשורה לירידה במספר קולטני האינסולין, או פגמים בייצור קולטני האינסולין, או
פגמים בייצור נשאי הגלוקוז בדם.
במצב זה כאשר הלבלב נאלץ לעבוד קשה בייצור והפרשת כמויות גדולות של אינסולין הוא מתחיל "להתעייף" ולהפריש פחות ופחות אינסולין, עד שזה חדל לגמרי. במצב זה מחלת הסוכרת עולה מדרגה ומחמירה, עד שמתעורר הצורך להזריק אינסולין חיצוני, בדומה לסכרת מסוג 1.
סוכרת מבוגרים נגרמת מפגיעה בקולטנים הנמצאים על תאי הגוף, שדרכם חודרים הסוכרים לתאים בעזרת הורמון האינסולין.
מצב טרום סוכרתי
מצב של סוכרת גבולית או מה שנקרא "טרום סוכרת", מוגדר ברמת סוכר בדם בצום בטווח של 100-126 מ"ג/ דציליטר.
התנגודת לאינסולין היא גורם הסיכון החזק ביותר המנבא התפתחות סוכרת 2 והתפתחות ההפרעות המטבוליות
שמלוות את התנגודת לאינסולין.
מצב טרום סוכרתי שאינו מטופל עלול עם הזמן להדרדר ולהתפתח לסוכרת 2, על כל המשמעויות והסיכונים
הקשורים בה. הטיפול המועדף לאלו המאובחנים כטרום סוכרתיים הוא שינוי אורח חיים,
ובמיוחד תזונה נכונה ובריאה ופעילות גופנית.
ישנן עדויות ומחקרים המעידים על התועלת הברורה שיש בשינוי אורח החיים על מניעת התפתחות סוכרת 2.
סוגי סוכרת
ישנם מספר סוגים של סוכרת:
סוכרת סוג 1 - הידועה גם בשם סוכרת נעורים או סוכרת התלויה באינסולין. אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 1 מתאפיינים
בכך שגופם אינו מסוגל לייצר אינסולין, כתוצאה מהרס תאי הבטא בלבלב, הסיבה לפגיעה במערכת החיסון של תאים אלו
אינה ידועה, ולרוב פגיעה זו מתרחשת במהלך תקופה קצרה. סוכרת מסוג 1 נקראת גם סוכרת נעורים מאחר שלרוב האבחון נעשה באנשים צעירים, כאשר אחד המאפיינים הוא איבוד משקל. מאחר שגופם של חולי סוכרת סוג 1 אינו מייצר אינסולין, הם מקבלים את האינסולין באמצעות זריקות.
סוכרת סוג 2 - הידועה גם בשם סוכרת מבוגרים או סוכרת שאינה תלויה באינסולין. סוכרת סוג 2 מאופיינת בכך שהגוף
מסוגל לייצר אינסולין אך אינו מייצר מספיק אינסולין או שהאינסולין הנמצא בגוף אינו מתפקד כראוי בניתוב הגלוקוז לתאים. הגורמים לסוכרת מסוג 2 הם לרוב תורשתיים יחד עם גורמים חיצוניים כגון: השמנה, חוסר פעילות גופנית ואורח חיים לקוי, תזונה לקויה, היוצרים תנגודת לאינסולין. לרוב חולי סוכרת סוג 2 הינם מבוגרים מעל לגיל 40 בעת האבחון ובעלי עודף משקל. ל בד"כ התסמינים נמשכים לאורך תקופה ארוכה ואינם מובהקים. ניתן לשלוט באיזון הסוכר בחולי סוכרת מסוג 2 באמצעות תזונה נכונה, אורח חיים בריא ופעילות גופנית. בחלק מהמקרים יש צורך בלקיחת תרופות ובמקרים חמורים יותר במתן זריקות אינסולין או גלולות.
סוכרת הריונית - סוכרת המתפתחת במהלך ההריון ולרוב עם סיום ההריון הסוכרת עוברת מעצמה. לחלק מהנשים במהלך ההריון יש עלייה של הסוכר בדם, ולרוב לאחר הלידה רמות הסוכר חוזרות לנורמה, אך נשים שסבלו במהלך ההריון מסוכרת הריון גדל הסיכוי שילקו בסוכרת מבוגרים בשלב מתקדם בחייהן.
אינדקס גליקמי ועומס גליקמי :
אינדקס גליקמי - GI :
הפחמימות במזון שאנו אוכלים מתפרקות בתהליך העיכול, והופכות לגלוקוז בדם בקצב משתנה בהתאם לסוג הפחמימה.
אינדקס גליקמי הוא מדד לדירוג מזונות המכילים פחמימות, בהתאם למידת השפעתם על רמת הגלוקוז בדם.
פחמימות שמתפרקות במהירות ובקלות במהלך תהליך העיכול הן בעלות הערכים הגליקמיים הגבוהים ביותר,
השפעתן על הגלוקוז בדם היא מהירה. פחמימות שמתפרקות לאט, ומשחררות גלוקוז באופן הדרגתי למערכת הדם,
הן בעלות מדד גליקמי נמוך.
כדי לדעת את המדד הגליקמי עבור מזונות שונים, מחשבים את השפעתם על הגלוקוז בדם בהשוואה למזון שנבחר כבסיס להשוואה. משתמשים בגלוקוז/ לחם לבן כבסיס להשוואה. כך, לגלוקוז וגם ללחם לבן יש מדד גליקמי של 100.
מזון בעל מדד גליקמי נמוך משחרר את האנרגייה לגוף באופן איטי וקבוע, והוא מזון מומלץ לחולי סוכרת. מזון בעל מדד גליקמי גבוה גורם לעלייה חדה ומהירה ברמת הסוכר בדם.
סוג הפחמימה - פחמימה פשוטה או מורכבת , משפיעה באופן ברור על האינקס הגליקמי. ככל שהמזון יותר מלא וגס, כך האינדקס הגליקמי שלו נמוך יותר.
כידוע נוכחות של סיבים במזון מאטים את קצת ספיגתו ומסייעים להקטנת האינדקס הגליקמי. מכאן ברור שפרי או ירק עם קליפתם יהיו בעלי אינדקס גליקמי נמוך מאשר המיץ עצמו.
בדרך כלל מפרשים מדדים גליקמיים באופן הבא:
מדד נמוך: מדד גליקמי נמוך מ- 55
מדד בינוני: מדד גליקמי בין 55 ל- 69
מדד גבוה: מדד גליקמי גבוה מ- 70
עומס גליקמי - GL :
על אף שמומלץ לחולי סוכרת לאכול מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, יש צורך להתחשב בכמויות.
העומס הגליקמי של מזון מסוים הנו מדד המביא בחשבון לא רק את סוג הפחמימות שהוא מכיל אלא גם את כמותן.
הכמות של הפחמימות במנה חשובה ביותר מאחר וגם מזונות עם אינדקס גליקמי מאוד נמוך יכולים להעלות משמעותית את רמות הסוכר בדם אם הן נצרכות בכמויות גדולות.
מכיוון שהעלייה ברמות הסוכר לאחר האכילה נובעת לא רק מהאינדקס הגליקמי, אלא גם מכמות הפחמימות שנאכלת,
יש להתייחס לעומס הגליקמי (Glycemic Load) שמתחשב גם באיכות (האינדקס הגליקמי) וגם בכמות הפחמימות,
וכך הוא מייצג את ההשפעה הגליקמית הכללית של התזונה.
את העומס הגליקמי מחשבים על ידי הכפלת האינדקס הגליקמי בכמות הפחמימות במזון בגרמים, ואחר כך מחלקים ב- 100.
עומס גליקמי נמדד ביחידות. מתחת ל- 10 יח' הוא נחשב נמוך, ועומס גליקמי מעל 20 יח' נחשב גבוה.
סימפטומים אופיניים לסוכרת
• צימאון מוגבר ושתייה מרובה
• הטלת שתן לעתים תכופות.
• עלייה בתיאבון ותחושות רעב - התאים לא מקבלים סוכר והגוף מאותת על מצב רעב.
• עייפות ונמנום - ירידה ברמת התפקוד בגלל שתאי הגוף לא מקבלים גלוקוז ליצירת אנרגיה.
• עור יבש ומגורה
• ירידה במשקל, מאחר ורקמת שומן וחלבונים מתפרקים להפקת אנרגיה במקום סוכר.
• גירודים ואקזמות
• ריפוי איטי של פצעים
• תאווה לדברי מתיקה
סוכרת - אבחון ובדיקות
אבחון סוכרת נעשה באמצעות בדיקת דם אקראית או באמצעות בדיקת סוכר בדם בצום. אדם שאובחנה אצלו סוכרת
עשוי לעבור בדיקות נוספות לשם אבחון סוכרת מסוג 2 או סוכרת מסוג 1, מאחר שהטיפול בכל סוג סוכרת הינו שונה.
כמו כן, גם בדיקת שתן יכולה להעיד על מחלת הסוכרת.
ערכי הסוכר בדם:
ערכי הסוכר בדם ברמה תקינה אמורים לנוע בין 70-100 מ"ג לדציליטר. כאשר ערכים אלו נמוכים מהנורמה, נוצר מצב
שנקרא "היפוגליקמיה" המאופיין לרוב בעייפות, תחושת רעב, חוסר ריכוז ועוד - הגוף למעשה מאותת שהדלק הולך להיגמר והנורה האדומה נדלקת. מצב זה מתרחש גם בזמן צום ויכול להיגרם עקב דילוג אפילו על ארוחה אחת אצל חולי סוכרת.
מצב זה מסוכן מאוד ואם הסוכר ממשיך לרדת מופיעה גם זיעה קרה, עצבנות, סחרחורות ועוד. ברמות סוכר נמוכות במיוחד (מצב הקרוי "היפוגליקמיה" ) עלול חולה הסוכרת אף להגיע למצב של עילפון ואובדן הכרה. כאשר ערכים אלו גבוהים מעבר לנורמה נוצר מצב שנקרא "היפרגליקמיה".
כאשר הערכים גבוהים מ-126 מ"ג לדציליטר בצום ב-2 בדיקות דם שונות, האדם מאובחן כחולה סוכרת.
בדיקות נוספות: בדיקה לרמת הגלוקוז בשתן, בדיקה לתפקודי הכליות, ובדיקת רמת ההמוגלובין המסוכרר
המכונה - בדיקת HbA1C. בדיקה זו נותנת אינדיקציה טובה על מצב הסוכרת בממוצע בשלושת החודשים האחרונים.
אם הרמה היא מעל 6.5% האדם בד"כ מוגדר כחולה סכרת. האבחון הסופי תלוי גם ברמת הסוכר בצום.
מצב טרום סוכרתי מוגדר ברמה של 6.5-: 5.7 .
הגורמים להיווצרות מחלת הסוכרת:
• גנטיקה
• הפרעות אנדוקריניות (הורמונליות)
• אורח חיים לקוי - חוסר בפעילות גופנית.
• זיהומים ויראליים
• הפרעה במערכת החיסון
• התפתחות תנגודת לאינסולין
• פגיעה פיזית בלבלב או נזק לכבד
• הרגלי תזונה לקויים
• השמנת יתר
• גיל מבוגר
• חסרים תזונתיים של נוגדי חימצון, וכן ויטמינים ומינרלים מסוימים, כגון: אבץ, כרום,ויטמיני B.
• היחשפות לאורך זמן למתח נפשי - כאשר הגוף נמצא בסטרס מופרשים הורמוני דחק. הורמונים אלו הפוכים בפעולתם מאינסולין, הם מוציאים את הסוכר מהתאים ומעלים את רמתו בדם (הגוף כביכול מוכן ודרוך לפעולה, "מוכן לתקוף" ולכן זקוק לסוכר).
סיבוכים במחלת הסוכרת:
חוסר איזון של סוכר ורמה גבוהה של סוכר בדם בטווח הארוך, עלול לגרום לסיבוכים הבאים:
• פגיעה בראייה - קטארקט, מחלה ניוונית של רשתית העין (רטינופטיה סוכרתית) אשר יכולה להוביל לעיוורון.
• פגיעה בכליות (נפרופתיה) עד להרס מוחלט שלהן.
• הפרעה במערכת העצבים (נוירופתיה) - הפרעות תחושה, נימול וכו' (בעיקר בגפיים התחתונות).
• רגל סכרתית - זיהומים, בצקות ונמק ברגליים כתוצאה מפציעה וחוסר אספקת חמצן לרגל.
• מחלות לב וכלי דם - סכרת מהווה את אחד מגורמי הסיכון לטרשת עורקים, רמות כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים, השמנה, לחץ דם גבוה. כל אלה מהווים גורמים עיקריים למחלות לב .
• מחלות לב כליליות
• ירידה במערכת החיסון
• ריפוי איטי של פצעים, עקב זרימת דם מופחתת לפריפריה
המלצות למניעת התפתחות מחלת הסוכרת מסוג 2
כללית, הרגלי חיים בריאים ותזונה נכונה הם ההתוויה המרכזית למניעה ולטיפול במחלת הסוכרת.
* להגביל את צריכת הכולסטרול והשומנים, במיוחד להגביל צריכת שומן מן החי (שומן רווי) ושומן טראנס.
* להגביל את צריכת הפחמימות "הריקות" הפשוטות, כגון מוצרי סוכר לבן וקמח לבן.
* לצרוך מזונות עתירי סיבים כגון ירקות טריים באופן בלתי מוגבל, וכן לצרוך פירות בכמות מוגבלת
* הפחתה במשקל במידת הצורך.
* דיאטה מתאימה עשירה בפחמימות מורכבות ומזון מלא.
* לאכול ארוחות קטנות המפוזרות לאורך היום (בערך כל 3-4 שעות), הרגל המונע עליות חדות ברמות האינסולין בדם. אכילת ארוחות גדולות ודשנות מעלה במהירות את רמת הסוכר והאינסולין בדם, ומשבשת את קליטת הסוכר על ידי התאים.
* לעשות פעילות גופנית מתונה באופן סדיר, כגון: הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים. פעילות גופנית מגדילה
את הרגישות לאינסולין ומונעת התפתחות תנגודת לאינסולין.
* לצרוך כמות מספקת של נוגדי חימצון מהמזון.
* לחזק את מערכת החיסון ואת מערכת העיכול.
* לחזק את מנגנוני ניקוי הפסולת מהגוף.
הטיפול הקונבנציונלי במחלת הסוכרת
התרופות לסוכרת פועלות באמצעות השפעתן על מערכות הקשורות באיזון הסוכר בגוף - הגברת התגובתיות
והרגישות של התאים לאינסולין, או המרצת ייצור האינסולין ע"י הלבלב.
לכל התרופות ישנן תופעות לוואי, וחשוב מאד להיות מודעים לתופעות אלה.
• אינסולין : ניתן בהזרקה במידת הצורך.
• תרופות ממשפחת הסולפניל-אוריאה: דאוניל, גלוקורייט, גליבטיק, גלובן.
תרופות אלה מיועדות לסוכרת מסוג 2, המגבירות את הפרשת האינסולין מתאי הבטא בלבלב.
תופעות לוואי - עודף אינסולין, שעלול לגרום לירידה חדה מדי ברמת הסוכר, מצב הנקרא "היפו".
בעיות במערכת העיכול, ועליה במשקל.
• מטפורמין :
מטפורמין (גלוקופאג', גלוקומין) - מגביר רגישות לאינסולין ומפחית יצירת גלוקוז בכבד.
תרופה זאת נחשבת לאחת מהטובות והנפוצות לטיפול בסוכרת.
תופעות לוואי - גורם לירידה חדה ברמת הויטמין B12 ועליה ברמת ההומוציסטאין, המגבירה את הסיכון להתקף לב.
• תרופות ממשפחת המגליטינידים: נובונורם, פרנדין
תרופות אלה הן "ממריצי לבלב", בעלות פעילות הקושרת לקולטן בלבלב, שממריץ את הפרשת האינסולין .
• אקרבוז (פרנדז):
תרופה המפחיתה את פירוק העמילנים שבמזון לסוכרים פשוטים, מעכבת פירוק פחמימות וספיגתן מהמעי.
• תרופות ממשפחת התיאזולינדיונים: אבנדיה.
מגבירות את רגישות התאים לפעולת האינסולין. האינסולין הקיים פועל טוב יותר וביעילות גבוהה יותר
להכנסת הסוכר לתאים, וכך רמת הגלוקוז בדם יורדת.
תופעת לוואי אפשרית: הפרעה בתפקודי כבד.
כל התרופות לעיל אינן מרפאות את המחלה ובמקרים רבים הגוף "מתרגל" לתרופה עד שמתעורר צורך ליטול תרופה נוספת בניסיון חוזר לאזן את רמת הסוכר.
טיפול בסוכרת מסוג 2 באמצעות רפואה טבעית
גישת הטיפול הטבעי במחלת הסוכרת שואפת לאיזון רמות הסוכר בדם באופן טבעי, ללא תופעות לוואי.
הטיפול כולל דיאטה מותאמת באופן אישי, הנהגת הרגלי חיים בריאים, ופעילות גופנית.
כלי הטיפול העיקריים בסוכרת מסוג 2 , באמצעות רפואה טבעית הם :
- תזונה נכונה מותאמת אישית, הכוללת את כל אבות המזון בהרכב מתאים.
דיאטה עשירה בפחמימות מורכבות בעלות מדד גליקמי נמוך וסיבים תזונתיים,
כגון: לחם מחיטה מלאה, פסטה מקמח מלא, שיבולת שועל, אורז מלא, קינואה וכד'.
כמו כן מומלץ להרבות באכילת קטניות, ודגנים מלאים, וכן לאכול אגוזים שקדים וגרעינים בכמות מוגבלת.
לאכול ירקות ללא הגבלה מכל הסוגים, מכל הצבעים וכל צורות ההכנה.
לגבי פירות יש להגביל את הכמות ל- 1:-2 פירות ליום, ורצוי כאלה בעלי מדד גליקמי נמוך , כגון תפוח, אגס, שזיף.
- הרגלי אכילה נכונים.
הימנעות מארוחות כבדות המעמיסות על הגוף, על מערכת העיכול והכבד.
יש לאכול הרבה ארוחות קטנות המפוזרות לאורך היום, ורצוי שמזונות אלו לא יהיו בעלי אינדקס גליקמי גבוה אשר גורם לעליות חדות ומהירות ברמות הסוכר בדם.
יש חשיבות רבה לאכילה מסודרת והימנעות מצבירת שעות רבות ללא מזון, כדי למנוע ירידה מסוכנת של רמות הסוכר (היפּוֹגליקֶמיה) בהשפעת אינסולין ותרופות אחרות המורידות את רמות הסוכר בדם. - אורח חיים בריא.
הימנעות מתזונה לקויה ומזון מעובד ותעשיתי.
הימנעות מכל סוגי המאפים והעוגות המכילים קמח לבן וסוכר לבן, פחמימות פשוטות, וכן משקאות ממותקים.
הפחתת שומנים רוויים (שומן מן החי), בשר מעובד (למשל נקניקיות, קבב), ושומן טראנס (מוצרי מרגרינה).
פעילות גופנית ופעילויות מרגיעות.
סביבה נקיה מרעלים, חומרי הדברה וכד'.
- צמחי מרפא.
ג'ימנמה - צמח מרפא הודי, המסייע בהורדת סוכר בדם. מעודד את הלבלב לייצר אינסולין ומשפר את תפקודו.
מוריד כולסטרול וטריגליצרידים בסוכרת סוג 2. מפחית את התשוקה למתוק.
פעילות היפוגליקמית, ולכן יש לנקוט זהירות כשנוטלים אינסולין ותרופות לטיפול בסוכרת.
כורכום - צמח תבלין המוריד ומאזן רמות סוכר בדם - בעל השפעה היפוגליקמית, אנטי דיאבטי.
חילבה - גרגרנית יוונית - נחשב לאחד הצמחים העוצמתיים והמוכחים מחקרית לטיפול בסוכרתיים.
משפר את התגובה לאינסולין אצל חולי סוכרת.
עלי זית - מסייעים באיזון רמת סוכר בדם והורדת לחץ דם. מפחיתים היווצרות רובד טרשתי בעורקים.
ושיפור זרימת הדם בעורקים הכליליים.
קינמון - מאזן ומוריד רמות סוכר בדם, ומגביר את יעילות האינסולין בפירוק הסוכר והכנסתו לתאים.
כמו כן, מוריד רמות כולסטרול בדם וטריגליצרידים.
מלון מר/ מומורדיקה - משפר את ספיגת הסוכר בתאים, מפחית רמות אינסולין בדם,
מפחית רמות כולסטרול ושומנים בדם.
מורינגה - מסייע באיזון לחץ הדם, מוריד כולסטרול, ויעיל במיוחד להורדת רמות סוכר אצל סוכרתיים.
- תוספי תזונה - ויטמינים ומינרלים מסוימים.
נמצא במחקרים שתוספי תזונה מסוימים משפיעים לטובה על איזון הסוכר ועל סיבוכי המחלה, במידה והגוף חסר אותם.
כרום פיקולינט - משפר את הסבילות לגלוקוז ומאזן את רמת הסוכר בדם.
מגנזיום - מעורב ביצירת האינסולין ובניצולו היעיל.
חומצה אלפא- ליפואית - משפרת את הרגישות לאינסולין, ומצמצמת תסמינים של נוירופתיה.
מולטי-ויטמין ומינרל - המכיל נוגדי חימצון, ומעורבים בחילוף החומרים של הסוכר.
- רגיעה והפחתת לחצים נפשיים.
למתח נפשי, לחץ ומצוקה יש השפעה חזקה על ערכי הסוכר, לכן חשוב ללמוד להירגע
ולנסות להפיג את המתח על מנת למנוע תנודות חדות ברמות הסוכר בדם.
בין שיטות ההרגעה ניתן לנסות מדיטציה, נשימות נכונות ופעילויות מרגיעות.
- פעילות גופנית מבוקרת.
פעילות גופנית מגבירה מאוד את הרגישות לאינסולין, וכפועל יוצא מכך רמות הסוכר בדם יורדות ומתאזנות.
במיוחד מומלצות פעילויות אירוביות, וכן פעילויות כוח כנגד התנגדות, הבונות שרירים.
סוגי הפעילויות הנחשבות לאירוביות הן: צעידה , ריצה קלה, רכיבת אופניים, שחייה.
במתן הטיפולים יש להיוועץ באיש מקצוע, להתווית טיפול אישי מתאים.
הדיאטה המומלצת למניעה ולטיפול בסוכרת
כידוע, הכלי העיקרי והמשמעותי ביותר למניעה ולהתמודדות עם מחלת הסוכרת הוא תזונה נכונה ומתאימה.
כפי שהוכח, התזונה המועילה ביותר לשליטה ברמות הסוכר והאינסולין בדם היא דיאטת העומס הגליקמי הנמוך.
כלומר, מרכיבי הארוחות בתזונה היומיומית חייבים להתבסס בעיקר על מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך,
המתפרקים באיטיות במערכת העיכול וגורמים לעליה הדרגתית ומתונה של רמת הסוכר בדם.
במחקרים נבדקו יעילותן של כמה סוגי דיאטות במידת השפעתן על ירידה במשקל ועל איזון רמות הסוכר בדם
אצל חולי סוכרת.
נמצא שהדיאטה הים-תיכונית הייתה היעילה יותר בכל הקשור באיזון סוכרת באופן מובהק.
רמת התנגודת לאינסולין ורמת הסוכר בדם בצום בקרב חולי הסוכרת ירדו משמעותית בדיאטה הים- תיכונית.
מהי דיאטה ים- תיכונית :
דיאטה ים תיכונית מתייחסת לדפוסי האכילה שמאפיינים מדינות מסוימות השוכנות באגן הים התיכון.
הדיאטה עשירה ב-: חומצות שומן חד בלתי רוויות, פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים.
הדיאטה כוללת ירקות ופירות ללא הגבלה (במקרה של סוכרת פעילה יש להגביל את כמות הפירות).
דגנים ומוצריהם - אורז מלא, בורגול, כוסמת, קינואה, לחם מקמח מלא, שיבולת שועל.
קטניות- שעועית יבשה, אפונה, גרגרי חומוס, עדשים, פול.
אגוזים, שקדים וגרעינים.
שמן זית, אבוקדו.
הדיאטה מכילה כמות מתונה של : דגים, עוף, ביצים, מוצרי חלב- בעיקר יוגורט וגבינות לא שמנות.
הדיאטה דלה ב- : חומצות שומן רוויות, שומן טרנס, סוכרים פשוטים, וכן חלבון ושומן מן החי.
לפיכך, יש להמעיט בבשר אדום ומעובד (נקניקים למיניהם).
מאפים המכילים סוכרים פשוטים, קמח לבן ומרגרינה.
משקאות ממותקים.
כלומר: הדיאטה מבוססת בעיקר על מרכיבים ממקור צמחי, ודלה יחסית במרכיבים ממקור חי
העשירים בשומן רווי.
סכום
סוכרת היא בין המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בעולם המערבי, אך העובדות מוכיחות שניתן לשלוט בה ולאזן אותה .
הספרות המדעית מוכיחה בבירור שניתן לרפא סוכרת, במיוחד אם מאבחנים אותה בשלבים המוקדמים ומטפלים בה
בדרך נכונה באמצעות שינויים קפדניים בתזונה ובאורח חיים מתאים, ולעיתים גם בעזרת תרופות.
כנראה שלא ניתן למנוע את הופעת המחלה הקלינית, ולא ניתן לרפא אותה לחלוטין אצל אנשים המועדים
לחלות בסוכרת מהבחינה הגנטית, אולם אין ספק כי באמצעות אורח חיים נכון המותאם למחלה אפשר
לעכב את הופעתה, להפחית את מידת חומרתה, ואף למתן את תסמיניה ואת הסיבוכים הקשורים בה.
הדרך המשמעותית ביותר לטיפול ולמניעת סוכרת 2, עפ"י גישת הרפואה הטבעית היא, שינוי הרגלי החיים
ומעבר לאורח חיים בריא.
במיוחד, הכלים העיקריים והמועילים ביותר לטיפול ולמניעת סוכרת 2 הם, תזונה נכונה ומתאימה לסוכרת,
ופעילות גופנית. כלים אלה בהחלט עשויים לסייע באיזון ושיפור משמעותי של רמות הסוכר בדם.
כיום בעידן השפע מספר חולי הסוכרת בעולם מוערך בכ- 150 מיליון ובעתיד מספר זה צפוי לגדול ואף להכפיל את עצמו. הסיבות העיקריות לגידול במספר חולי הסוכרת בעולם המערבי הן, תזונה לקויה עתירה בפחמימות פשוטות ומעובדות,
שומן רווי ומזון תעשייתי, וכן אורח חיים לקוי, הגורמים בשלב ראשון לתנגודת לאינסולין ובהמשך להתפתחות הדרגתית
של מחלת הסוכרת.
